#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 1 מילת כותי (מילה לשם הר גריזים) האם כשרה ומנין?	"ר' יהודה פסל כיון שמלים לשם הר גריזים וכתיב &quot;לה', ימול&quot;, ומאי דכתיב &quot;המול ימול&quot; דברה תורה כלשון בנ&quot;א.<p dir=""rtl"">ר' יוסי ור&quot;מ סוברים שלא צריכים מילה לשמה דכתיב &quot;המול ימול&quot; ומאי דכתיב לה' קאי על תחילת הפסוק &quot;ועשה פסח לה' &quot;.</p>"	עבודה זרה כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 2 האם גוי כשר למול ומנין, ומה הדין באשה?	"ר' יהודה ור&quot;מ מכשירים, ר' יהודה הנשיא פוסל וטעמו ביאר דרו בר פפא בשם רב {וכן הוא בבריתא} &quot;ואתה את בריתי תשמור&quot;, ור' יוחנן אמר &quot;המול ימול&quot; מי שנמול הוא ימול.<p dir=""rtl"">איכא ביניהו אשה, דלרב כשרה ולר' יוחנן פסולה {וציפורה אמרה למישהו אחר למול או שהתחילה ומשה גמר}. [ערבי מהול ודאי שפסול ומי שמתו אחיו מחמת מילה ודאי כשר אפ' לר' יוחנן דכל הגוים נקראים ערלים וכל ישראל מולים כמו שמצאנו גבי נדרים.]</p>"	עבודה זרה כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 3 'מתרפאין מהן ריפוי ממון אבל לא ריפוי נפשות' באר! והאם ריבדא דכוסליתא נמי אסור?	"רפוי ממונו הינו בהמתו מתרפאים אבל לא רפואת גופו ומכאן שאפ' ריבדא דכוסליתא שאין בו סכנה אסור (דאף בדבר שאין בו סכנה התירו רק בהמתו). <p dir=""rtl"">(לרש&quot;י לקמן רבה בר בר חנה חולק ומתיר, ולפי זה הביאור במשנה 'נפשות' במקום סכנה 'ממון' כשאין סכנה, ולתוס' אינו חולק ולכו&quot;ע אסור ע&quot;ש).</p>"	עבודה זרה כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 4 האם מותר לשאול את הגוי האם סם פלוני יפה לחולי ומדוע?	מר עוקבא אמר שמותר שסובר הגוי כיון שהישראל שואל כמו ששואל אותו יכול לשאול אחר ואתא ההוא גברא לאורועי נפשיה.	עבודה זרה כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: 1 במקום סכנה ודאית וספק סכנה האם מותר להתרפאות מהגוי?	ספק חי ספק מת - אין מתרפאים, ודאי מת - מתרפאים, ואף דיתכן שיפסיד חיי שעה, לחיי שעה לא חיישינן כדכתיב &quot;אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר וכו' &quot;.	עבודה זרה כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: 2 האם מתרפאים מין המינים ומדוע?	ר' ישמעאל הורה שאין מתרפאים מהם ואפ' ימות, דשאני מינות דמשכא, ואף דכתיב &quot;וחי בהם&quot; ולא שימות בהם, בפרהסיא אסור דכתיב &quot;ולא תחללו את שם קדשי&quot; (ולחכמים בג' עברות אפ' בצנעא אסור והכי קימ&quot;ל).	עבודה זרה כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: 3 אלו מכות אין מתרפאים מהגוים?	"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן, ואיכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר ר&quot;י כל מכה של חלל אין מתרפאין מהן, איכא ביניהו כף היד וכך הרגל.<p dir=""rtl"">לרש&quot;י רב יהודה חולק ואפ' ריבדא דכוסליתא שאין בו סכנה אסור. לתוס' אין מחלוקת אלא בחולה שיש בו סכנה מותר להתרפאות בדבר שאין סכנה דלא מרע נפשיה, אבל בבריא אסור אפ' רבדא דכוסליתא שאינו חושש למרע נפשיה שהכל יודעים שהרגו בכוונה.</p>"	עבודה זרה כז:		
